הרדמות עצמאית מגיל חמישה חודשים ואילך (לשיקול דעת ההורים)
חשוב להבהיר שמטרת השיטה היא ללמד את ילדנו להירדם בכוחות עצמם החל מגיל חמישה חודשים ואילך, להחלטתכם.
אז השאלה המתבקשת היא אם נוצרת בגופם היכולת הפיזיולוגית, כלומר המלטונין המופרש במוח עולה, מדוע זה לא מספיק כדי שילמדו להירדם בכוחות עצמם? והתשובה היא: בדיוק כמו כמעט בכל למידה בחיינו זה שיש את היכולות המוחית זה לא תמיד מספיק. לפעמים צריך ללמד וגם ללמוד ויותר חשוב, להבין שהם יכולים לעשות זאת. ולכן, למידת ההרדמות העצמאית נדרשת. לעיתים היא פשוט תקרה אך לרוב, כך העובדות מספרות, כן נצטרך ללמד את ילדנו כיצד להירדם בכוחות עצמם.
וזאת תעשו, לפי שיטת המדריך על-ידי כך שתהיו שם עבורם, תמצאו מה מרגיע אותם, תרגיעו אותם וכך הם יראו שהם יכולים ומסוגלים. כל זה  בדרך הטובה, מכילה ורגועה. זה לא אומר שלא יהיה בכי, אבל אתם שם עבורם כדי להרגיע , להכיל, לעודד, ללמד ולהראות להם שהם יכולים לעשות זאת.
הרי אתם פונים ללמד אותם הרדמות עצמאית שגם הם סובלים, אם היו נרדמים ברגע , בניענוע, בהנקה, בעגלה, עם בקבוק ועוד, סביר שלא הייתם מוטרדים ובצדק. העיקר שהם נרדמים ומהר וישנים שינה טובה של כמה שעות עד ליקיצה או להאכלה הבאה. מעבר לכך שכידוע שינה טובה דרושה לכל בני האדם ובמיוחד לתינוקות בשנים הראשונות לחייהם, כדי שלא יהיו עייפים, מתוסכלים ולא מספיק עירניים לגדול, להתפתח וללמוד דברים חדשים, שלא לדבר על המוח שגדל ומפתח גם בזמן השינה בשנה הראשונה לחיים.
אם זה לא עובד לכם כשהם הגיעו לגיל שנראה לכם שאפשר להתחיל, תדעו שתוכלו לחזור ולנסות ללמד אותם שוב כעבור חודש/ חודשיים וכך הלאה. הרדמות עצמאית ניתן ללמוד בכל גיל, גם אם התלות להירדמות נעשתה ארוכה יותר וקשה יותר. ברגע שאתם תאמינו בתהליך, תאמינו בהם שהם יכולים ו/או תראו אותם סובלים שהם לא נרדמים או מקיצים אחרי 40 דק בכל שינה ולא מצליחים לעשות שינות ארוכות, זה יעבוד לכם ולהם.
המדריך לשינה מתוקה כך תעשו זאת:
1.מתי מתחילים?- מתחילים בשנת הערב מאחר וזה יכול לקחת זמן עד שעתיים ולא נרצה להתחיל ביום ולפספס שינה של יום. אחרי ׳טקס השינה׳ בערב שימו אותם במיטה ואמרו ׳לילה טוב׳ או כל דבר אחר שאתם מאחלים להם בלילה.  ומהרגע הזה כל  ההרדמות יהיו אותו הדבר . כלומר ב׳הרם/הורד׳ או ׳הרגע/הורד׳ לבחירתכם). זיכרו! מה שבאמת חשוב בגישה הזו זה: ההרגעה, החיבוק , ההכלה, ולא משנה באיזו דרך, העיקר שיעבוד להם ואכן ירגיע אותם.
2.מה עושים? אם הם מתחילים לבכות ברגע שהנחתם אותם במיטה, אחרי טקס השינה, אתם יכולים לעשות כל דבר כדי להרגיע אותם. זכרו, אנחנו מלמדים אותם. המטרה היא דרך ההתנהגות להראות להם שהם יכולים ומסוגלים! אך ברוגע, אהבה, הכלה ובדרך נעימה. אתם מכירים אותם הכי טוב ותצטרכו ללמוד מה ירגיע אותם. תוכלו לנסות: להניח עליהם יד, לדבר בקול רגוע: אמא/אבא פה, הכל בסדר, אתם הולכים לישון עכשיו מתוקים.. וכו׳.
אתם יכולים לנסות לרכון אל המיטה ולחבק כשהם במיטה, או להרים אותם על הידיים, לעשות סיבוב בחדר, לדבר , לשיר, באמת כל דבר שיראה להם שהכל בסדר ואתם שם איתם. כשהם נרגעים אפילו לרגע, שימו אותם שוב במיטה, גם אם לשניה כי החלו שוב לבכות, ומיד תרגיעו אותם בדרך שעובדת להם. אגיד את האמת: הגיוני שיהיה בכי, הם לא יכולים לדבר, הם לא יודעים שהם יכולים לנסות ללמוד להירדם בכוחות עצמם, ולכן הרוגע שלכם והביטחון שלכם בתהליך ובזה שהם יכולים ואתם יכולים ללמד אותם זה הדבר הכי הכי חשוב. כן חשוב לי שתשימו לב שהם לא מתישים את עצמם בבכי. אם כך הדבר, שווה לעשות הפסקה, להרדים אותם איך שהם רגילים, ולחזור לכך עוד שבוע-שבועיים או חודש, לפי מה שתחליטו. אם אתם כן מצליחים להרגיע אותם, זה יכול להיות סממן חיובי להמשיך בתהליך, אבל שוב- להחלטתכם בלבד.
3.מי ההורה שמוביל את התהליך- מומלץ שיהיה ההורה שמאמין בתהליך ומאמין בילד שהוא אכן מסוגל ויכול.
4.כשהם שוב בוכים לאחר שנרגעו גם אם לכמה רגעים- הרימו שוב והרגיעו באותה דרך. חשוב שאתם תהיו רגועים ומכילים. דברו אליהם, הרגיעו אותם במילים טובות, בחיבוק, ליטוף ורוגע, כל מה שעובד, ואז בשנייה שנרגעו, שוב שימו אותם במיטה. 
5.בכל התעוררות בלילה שלא לאוכל- חיזרו על הרם/הורד, הרגע/הורד, או אותה שיטת הרגעה שעזרה, בדיוק כמו שעשיתם בתחילת הערב.
6.המטרה- להצליח להרגיע אותם בכל דרך אבל להראות להם שהם מסוגלים להירדם בכוחות עצמם. הגיוני שבהרדמה הראשונה יהיה לכם קצת יותר קשה לצאת מהחדר כי ההרגעה שלכם תהיה נחוצה להם יותר, אבל בימים אחריה כבר יהיו כמה דקות של רגיעה ואז תצאו מהחדר, גם אם רק לרגע, כדי שלא תצרו תלות בהרדמה בנוכחות שלכם.
7.ההרדמות ביום למחרת- אתם עושים בדיוק  אותו הדבר כמו שעשיתם אתמול (הרם/הורד וכו')
8.כמה זמן לעשות הרם/הורד במהלך היום- לשנת בוקר וצהריים נסו להרדים כשעה, בשיטה בה הרדמתם בלילה הקודם. אם לא עובד, תגידו בוקר טוב, תוציאו אותם, והקדימו בחצי שעה את חלון השינה הבא. אם הם מאד עייפים הקדימו ביותר, לשיקולכם. אנא התייעצו עם גורם רפואי גם כדי שלא יפספסו הרבה זמן שינה החיוני להתפתחותם. ההמלצה היא לעבוד לפי חלונות השינה המומלצים ע״י גורמי הבריאות+ שיקול הדעת שלכם לפי הכרות הילד מתי הוא עייף.
9.שינה מחוץ לבית – ב-5-7 ימים ולילות ראשונים לתהליך אני ממליצה שכל השינות יהיה בבית במיטה שלהם. אבל ברור שיש מצוי ויש רצוי אז אם אין ברירה ושינה אחת או כמה שינות לא יהיו בבית אל תרגישו רע, קורה.
נסו שירדמו בעגלה או באוטו אם אתם מחוץ לבית ונסו שלא להחזיר אותם להרגלים קודמים. ייתכן שכשתחזרו לתהליך, אפילו אם יום למחרת, עלולה להיות רגסיה קלה. אל תתבאסו. לא קרה כלום! המשיכו בשלכם ללמד ולהתמיד וזה יעבור.
בהצלחה!